ונתחיל מהבהרה, אין כאן טוענה בדבר גיוס חובה, יש אויבים למדינה, וצריך להגן מפניהם, עד כאן הגיוני.
תהייתי היא, איך מהצורך הלאומי קיומי בגיוס חובה הבנו מתישהו שהמגויס ישרת במשך שלוש שנים בלי לקבל משכורת. כלומר פורמלית הוא יקבל 300-600 ש"ח וגם קוראים לזה משכורת בצבא, וגם משקיעים בלחשב לפי מגוון פרמטרים אישיים כמה בדיוק `מגיע` לחייל (בין 300 ל 600), אבל זו לא משכורת שכר מינימום בישראל עומד על כ 3.5 אלף ש"ח.
איך זה קורה -
גיוס חובה מתבצע לפי חוק, וחוק זה דבר נפלא, לא צריך שיווק, פרסום, מכירות, ברגע שיש לך חוק ביד אתה מסודר, אגרת טלוויזיה, כן מה - יש לנו חוק תביא כסף, אתה לא רואה ערוץ אחד, לא שאלנו, תראה ערוצים מתחרים, תביא כסף. הארנונה עכשיו 630 לא 540, כן מה אתה רוצה היה עדכון אנחנו גובים לפי מה שקבוע בחוק, מה אנחנו עושים בשביל זה - עושים מה שצריך אל תדאג, לוקחים לך את הזבל לא?, תשלם בזמן ולא יהיו לך בעיות.
אז קודם כול אתה מגויס לפי חוק. אגב לא שיש פה תחרות בין מקומות עבודה על העובדים המוכשרים והמיומנים, ומה תעשה - תבדוק קודם איך התנאים בלגיון הירדני - וגם אם תבדוק, תקבל בבוא העת זימון לבקו"ם, כחוק.
וכאן אמור לבוא לעזרך חוק שכר מינימום. גויסת לפי חוק, אך עדיין אתה בישראל ובישראל חל חוק שכר מינימום. הבעיה הקלה הזאת נפטרת במשחק מילים "צבא זו לא עבודה", וכך גם `שרות` במקום `עבודה`, וכמובן הצבא דואג לספק את צרכי החיילים.
כלומר אם אתה חי אי שם על חשבון הצבא אז הוא מספק את הצרכים שלך לא -
נניח לרגע למשחק המילים `זו לא עבודה` ונתעכב על טיעון המחץ מספק-את-הצרכים.
ובכן את הצרכים שלך בהקשר זה מגדיר הצבא. נניח לרגע שהוא עושה זאת מצוין, הנה רק עכשיו (ב פברואר 2003 !) הגיע צבאנו למסקנה שהחייל `צריך` נעלי התעמלות ופעל בעניין.
ובכן נניח לצורך הדיון כי אספקת הצרכים האישיים כפי שעושה זאת הצבא פוטרת מעסיק מתשלום משכורת.
נניח שמפעל במגדל העמק יספק את הצרכים של עובדיו, כלומר יציב בחצר המפעל אוהלי 12 (או מגורונים עם 6 מיטות בחדר), יתגבר את ארוחות הצהריים המוגשות בלאו הכי בארוחות בוקר וערב, ויספק ביטוח רפואי על חשבונו. אה כן המפעל יתן גם 3 חליפות בגדי עבודה מתנה, חופשי חודשי, וכסף למצופים. האם זו תהיה חלופה קבילה לתשלום שכר מינימום -
אם כן, ועשיתי את החשבון, החיסכון למפעל יהיה כ 70% מעלות המשכורת. פטנט! , אני כבר מוציא פקס להתאחדות התעשיינים שיתחילו לקדם את העניין.
בישראל נהוגה שיטה מוניטרית. אנו משתמשים בכסף לצורך מתן וקבלת מוצרים ושירותים.
חייל החובה מחוץ למעגל הזה, אך הוא גדל בתוכו וחונך עליו. אספקת שירותים או מוצרים (עבודה) כנגד כסף מגדירה את העצמאות שלו. הוא גם רואה פרסומות מזה שנים כך שרכישת מוצרים ושירותים היא חלק בלתי נפרד מהדימוי העצמי שלו, הוא גר פה ולא ברואנדה.
ואז בלי לדבר על זה, בלי לנסח את זה, הוא עף החוצה מהמעגל ל 3 שנים. לכן הוא מבולבל, ואחרי 3 שנים קצת משוגע.
דברנו על החיילים בבסיסים הסגורים, מה דינו של ג'ובניק בקיריה, כול יום בבית, ומה - חי על חשבון ההורים - גבר (או גברת) צעיר ובריא חי כטפיל, האם זו כוונת המחוקק - חס וחלילה הצבא מאורגן היטב - מי שיתעקש ימצא לו מקום לינה במגורי השומרים או במקום אחר, חדר האוכל מספק 3 ארוחות, ואפשר להתקלח במקלחות של השומרים. בפועל זה לא קורה, והצבא החל לאחרונה לקצץ באספקת המזון לבסיסים הפתוחים, לפי הנחת העבודה שחלק ניכר מהחיילים אינם משתמשים בשרות.
ניתן לומר שאם משפחה המוכנה להמשיך לתמוך בבנה שאינו מרוויח, הרי זו בעיה שלה, לא מדויק, מדובר בנורמה גורפת, אקט של חוסר תמיכה מסוג זה יתפס כקיצוני ביותר ובודאי מחייב מידה ניכרת של נון קונפרמיזם. ובסך הכל הבן (בת) לא אשמים, גם האבא, אימא, בסך הכול לא אשמים, אין אשמים. מעמדו של הפרזיט-בעל-כורחו הצעיר מכיל מין דיסונאנס פנימי קבוע בין היותו תלותי ולא מרוויח, ובין היותו בוגר, עצמאי, המאמין בעצמאות כערך. לא רק דיסונאנס פנימי, הסביבה גם תטפטף לו את זה במשך 3 שנים ארוכות. במהלך 3 השנים האלה, הפרזיט ינסה כול מיני פתרונות חלקיים, השכיח שבהם הוא עבודת ערב, אחרי שעות העבודה ( סליחה שרות) בצבא. לא חוקי כמובן, אם תתפוס אותו משטרה צבאית, יהיה משפט, חוק זה חוק. כשהפרזיט משתחרר הוא כבר, איך אמרנו, קצת משוגע.
עד כמה שפר גורלו של איש השדה שצרכיו מסופקים דה-פקטו - ניקח לדוגמא את מוטי, חייל קרבי המוצב אי שם, מוטי יוצא הביתה, כלומר לבית של ההורים, לשישבת פעם בשבועיים שלושה. למוטי, אין כרגע חברה שנותנת מענה לצרכיו, ובנסיבות חברתיות הסיכוי שמוטי ימצא מענה לצרכיו חיש קל במרוצת השישבת אינו רב. אחרי שהקיץ מחרופ קצר בשישי אחה"צ ולפני היציאה עם החברים, מוטי מזמין לעצמו נערת ליווי, כלומר מוטי היה מזמין, אבל הוא אצל ההורים, ולא כול כך נעים, ומלון, אפילו מלון זול, זו כבר הוצאה משמעותית, נערת ליווי סבירה זה כבר שווה ערך ל כ 50 מצופים, ואם מוטי ירצה לתת לה טיפ על הגוד טיים שהיא נתנה לו, מה הוא יביא לה? 10 מצופים -
איזה צרכים של מוטי בדיוק מספק הצבא - צרכים המחזיקים אותו נושם - כמובן צרכיו של מוטי רבים ומגוונים, אינטרנט מהיר, לוטו? בכוונה נתתי דוגמא מתחתית פירמידת הצרכים של מסלאו ימח"ש.
מוטי חייל עכשיו, אז שיתנהג כמו חייל, ולא יבלבל את הראש עם אינטרנט מהיר.
מה עם זונות כמו החיילים בסרטים - בשביל זה צריך כנראה לכבוש איזו מדינת עולם שלישי איפה ששקל שווה המון, ומנות קרב עוד יותר.
נכון כבשנו, אבל מוסלמיות ודתיות, הבעיה של מוטי לא נפתרה.
את מי משרת המצב הקיים -
תשלום שכר מינימום מחייב לכאורה תוספת משמעותית לנטל המס, הכסף הרי צריך להגיע מאיפשהו.
לא מדויק, אם נסתכל על הכלכלה הלאומית מונחי חלוקת הכנסות והעוגה הלאומית, הרי שהמצב הקיים מתגמל את הקבוצות האנטי ציוניות שאינן משרתות בצבא (החרדים והערבים), המשמעות הברורה והמיידית היא אולי נטל המס, אך המשמעות בראיה רחבה יותר היא שוויון הכנסות. כלומר במצב הקיים, בן לקבוצה הציונית מאבד משכורת בשווי כ 3 שנות אדם ביחס לבן הקבוצה הלא ציונית שזמין לעבודה מגיל 18, ובהכללה, החלת חוק שכר מינימום על שכר חיילי החובה תגדיל את הכנסות הקבוצה הציונית ביחס לקבוצה הלא ציונית.
וגם מעבר לשיקול הפרגמטי, קצת שפיות.
אפילוג:
באורך פלא, כשבועיים אחרי השחרור, מקץ כ 3 שנים ושבועיים ללא עבודה, רוב המשוחררים, לא כולם אבל רובם, נדחף חיש קל למצוא עבודה ולהתפרנס, במהלך השבועיים הפלאיים שלאחר השחרור, הנטל הכלכלי שמייצר החייל, הגם שלא השתנה (לפחות אצל אלו ששירתו בבסיס פתוח וגרו בבית), יורגש במלא עצמתו.
בחור צעיר ובריא שלא מתפרנס - אין דבר כזה אצלנו, סליחה!.
מאיפה ניקח את הכסף
מאיפה ניקח את הכסף - ככלל לתוספת בתקציב כנ"ל תהיה משמעות בנטל המס, אך לא מדובר אלה בשינוי בחלוקת הכנסות במשק, וכמובן רוב הכסף שישולם במשכורות ימשיך להסתובב בכלכלה ויגדיל את ההכנסות וממילא את ההכנסות ממיסים. שינוי כזה לא יכול להתבצע ביום אחד, אך ניתן ליישמו בהדרגה תוך מספר שנים.
איך הסתדרו החיילים עד היום - אולי צריך לשאול מאיזו בחינה הסתדרו החיילים עד היום - מבחינת זה שהמשיכו לנשום - שלא מתו ברעב ומחלות -
לא הסתדרו !
ואגב,
אני לא מציע גיוס ערבים וגם מתנגד אישית לגיוס חרדים ושאר גורמים עוינים.
יישום חלוקה שווה של הנטל (מהבחינה הכלכלית) יכול להתבצע ע"י מנגנון המס.
מי שלא משרת בצבא ישלם `מס נטל`, תוספת מס כזו לא חייבת להיות פרוגרסיבית ביחס להכנסה, ואולי זה מרכיב כפייה יאה
בעצם את נטל המס צריך לראות כך:
שרות חינם - ללא משכורת מינימום (לא לא סופר את משכורת החובה) משול מבחינה הכלכלית לנטל מס נוסף בסדר גודל של 3 שנות עבודה !!!
כלומר כ 140,000 שח`.
מי מרוויח - במונחי חלוקת הכנסות במשק, מרוויחות האוכלוסיות הלא ציוניות שלא משרתות כלומר הערבים והחרדים
תהייתי היא, איך מהצורך הלאומי קיומי בגיוס חובה הבנו מתישהו שהמגויס ישרת במשך שלוש שנים בלי לקבל משכורת. כלומר פורמלית הוא יקבל 300-600 ש"ח וגם קוראים לזה משכורת בצבא, וגם משקיעים בלחשב לפי מגוון פרמטרים אישיים כמה בדיוק `מגיע` לחייל (בין 300 ל 600), אבל זו לא משכורת שכר מינימום בישראל עומד על כ 3.5 אלף ש"ח.
איך זה קורה -
גיוס חובה מתבצע לפי חוק, וחוק זה דבר נפלא, לא צריך שיווק, פרסום, מכירות, ברגע שיש לך חוק ביד אתה מסודר, אגרת טלוויזיה, כן מה - יש לנו חוק תביא כסף, אתה לא רואה ערוץ אחד, לא שאלנו, תראה ערוצים מתחרים, תביא כסף. הארנונה עכשיו 630 לא 540, כן מה אתה רוצה היה עדכון אנחנו גובים לפי מה שקבוע בחוק, מה אנחנו עושים בשביל זה - עושים מה שצריך אל תדאג, לוקחים לך את הזבל לא?, תשלם בזמן ולא יהיו לך בעיות.
אז קודם כול אתה מגויס לפי חוק. אגב לא שיש פה תחרות בין מקומות עבודה על העובדים המוכשרים והמיומנים, ומה תעשה - תבדוק קודם איך התנאים בלגיון הירדני - וגם אם תבדוק, תקבל בבוא העת זימון לבקו"ם, כחוק.
וכאן אמור לבוא לעזרך חוק שכר מינימום. גויסת לפי חוק, אך עדיין אתה בישראל ובישראל חל חוק שכר מינימום. הבעיה הקלה הזאת נפטרת במשחק מילים "צבא זו לא עבודה", וכך גם `שרות` במקום `עבודה`, וכמובן הצבא דואג לספק את צרכי החיילים.
כלומר אם אתה חי אי שם על חשבון הצבא אז הוא מספק את הצרכים שלך לא -
נניח לרגע למשחק המילים `זו לא עבודה` ונתעכב על טיעון המחץ מספק-את-הצרכים.
ובכן את הצרכים שלך בהקשר זה מגדיר הצבא. נניח לרגע שהוא עושה זאת מצוין, הנה רק עכשיו (ב פברואר 2003 !) הגיע צבאנו למסקנה שהחייל `צריך` נעלי התעמלות ופעל בעניין.
ובכן נניח לצורך הדיון כי אספקת הצרכים האישיים כפי שעושה זאת הצבא פוטרת מעסיק מתשלום משכורת.
נניח שמפעל במגדל העמק יספק את הצרכים של עובדיו, כלומר יציב בחצר המפעל אוהלי 12 (או מגורונים עם 6 מיטות בחדר), יתגבר את ארוחות הצהריים המוגשות בלאו הכי בארוחות בוקר וערב, ויספק ביטוח רפואי על חשבונו. אה כן המפעל יתן גם 3 חליפות בגדי עבודה מתנה, חופשי חודשי, וכסף למצופים. האם זו תהיה חלופה קבילה לתשלום שכר מינימום -
אם כן, ועשיתי את החשבון, החיסכון למפעל יהיה כ 70% מעלות המשכורת. פטנט! , אני כבר מוציא פקס להתאחדות התעשיינים שיתחילו לקדם את העניין.
בישראל נהוגה שיטה מוניטרית. אנו משתמשים בכסף לצורך מתן וקבלת מוצרים ושירותים.
חייל החובה מחוץ למעגל הזה, אך הוא גדל בתוכו וחונך עליו. אספקת שירותים או מוצרים (עבודה) כנגד כסף מגדירה את העצמאות שלו. הוא גם רואה פרסומות מזה שנים כך שרכישת מוצרים ושירותים היא חלק בלתי נפרד מהדימוי העצמי שלו, הוא גר פה ולא ברואנדה.
ואז בלי לדבר על זה, בלי לנסח את זה, הוא עף החוצה מהמעגל ל 3 שנים. לכן הוא מבולבל, ואחרי 3 שנים קצת משוגע.
דברנו על החיילים בבסיסים הסגורים, מה דינו של ג'ובניק בקיריה, כול יום בבית, ומה - חי על חשבון ההורים - גבר (או גברת) צעיר ובריא חי כטפיל, האם זו כוונת המחוקק - חס וחלילה הצבא מאורגן היטב - מי שיתעקש ימצא לו מקום לינה במגורי השומרים או במקום אחר, חדר האוכל מספק 3 ארוחות, ואפשר להתקלח במקלחות של השומרים. בפועל זה לא קורה, והצבא החל לאחרונה לקצץ באספקת המזון לבסיסים הפתוחים, לפי הנחת העבודה שחלק ניכר מהחיילים אינם משתמשים בשרות.
ניתן לומר שאם משפחה המוכנה להמשיך לתמוך בבנה שאינו מרוויח, הרי זו בעיה שלה, לא מדויק, מדובר בנורמה גורפת, אקט של חוסר תמיכה מסוג זה יתפס כקיצוני ביותר ובודאי מחייב מידה ניכרת של נון קונפרמיזם. ובסך הכל הבן (בת) לא אשמים, גם האבא, אימא, בסך הכול לא אשמים, אין אשמים. מעמדו של הפרזיט-בעל-כורחו הצעיר מכיל מין דיסונאנס פנימי קבוע בין היותו תלותי ולא מרוויח, ובין היותו בוגר, עצמאי, המאמין בעצמאות כערך. לא רק דיסונאנס פנימי, הסביבה גם תטפטף לו את זה במשך 3 שנים ארוכות. במהלך 3 השנים האלה, הפרזיט ינסה כול מיני פתרונות חלקיים, השכיח שבהם הוא עבודת ערב, אחרי שעות העבודה ( סליחה שרות) בצבא. לא חוקי כמובן, אם תתפוס אותו משטרה צבאית, יהיה משפט, חוק זה חוק. כשהפרזיט משתחרר הוא כבר, איך אמרנו, קצת משוגע.
עד כמה שפר גורלו של איש השדה שצרכיו מסופקים דה-פקטו - ניקח לדוגמא את מוטי, חייל קרבי המוצב אי שם, מוטי יוצא הביתה, כלומר לבית של ההורים, לשישבת פעם בשבועיים שלושה. למוטי, אין כרגע חברה שנותנת מענה לצרכיו, ובנסיבות חברתיות הסיכוי שמוטי ימצא מענה לצרכיו חיש קל במרוצת השישבת אינו רב. אחרי שהקיץ מחרופ קצר בשישי אחה"צ ולפני היציאה עם החברים, מוטי מזמין לעצמו נערת ליווי, כלומר מוטי היה מזמין, אבל הוא אצל ההורים, ולא כול כך נעים, ומלון, אפילו מלון זול, זו כבר הוצאה משמעותית, נערת ליווי סבירה זה כבר שווה ערך ל כ 50 מצופים, ואם מוטי ירצה לתת לה טיפ על הגוד טיים שהיא נתנה לו, מה הוא יביא לה? 10 מצופים -
איזה צרכים של מוטי בדיוק מספק הצבא - צרכים המחזיקים אותו נושם - כמובן צרכיו של מוטי רבים ומגוונים, אינטרנט מהיר, לוטו? בכוונה נתתי דוגמא מתחתית פירמידת הצרכים של מסלאו ימח"ש.
מוטי חייל עכשיו, אז שיתנהג כמו חייל, ולא יבלבל את הראש עם אינטרנט מהיר.
מה עם זונות כמו החיילים בסרטים - בשביל זה צריך כנראה לכבוש איזו מדינת עולם שלישי איפה ששקל שווה המון, ומנות קרב עוד יותר.
נכון כבשנו, אבל מוסלמיות ודתיות, הבעיה של מוטי לא נפתרה.
את מי משרת המצב הקיים -
תשלום שכר מינימום מחייב לכאורה תוספת משמעותית לנטל המס, הכסף הרי צריך להגיע מאיפשהו.
לא מדויק, אם נסתכל על הכלכלה הלאומית מונחי חלוקת הכנסות והעוגה הלאומית, הרי שהמצב הקיים מתגמל את הקבוצות האנטי ציוניות שאינן משרתות בצבא (החרדים והערבים), המשמעות הברורה והמיידית היא אולי נטל המס, אך המשמעות בראיה רחבה יותר היא שוויון הכנסות. כלומר במצב הקיים, בן לקבוצה הציונית מאבד משכורת בשווי כ 3 שנות אדם ביחס לבן הקבוצה הלא ציונית שזמין לעבודה מגיל 18, ובהכללה, החלת חוק שכר מינימום על שכר חיילי החובה תגדיל את הכנסות הקבוצה הציונית ביחס לקבוצה הלא ציונית.
וגם מעבר לשיקול הפרגמטי, קצת שפיות.
אפילוג:
באורך פלא, כשבועיים אחרי השחרור, מקץ כ 3 שנים ושבועיים ללא עבודה, רוב המשוחררים, לא כולם אבל רובם, נדחף חיש קל למצוא עבודה ולהתפרנס, במהלך השבועיים הפלאיים שלאחר השחרור, הנטל הכלכלי שמייצר החייל, הגם שלא השתנה (לפחות אצל אלו ששירתו בבסיס פתוח וגרו בבית), יורגש במלא עצמתו.
בחור צעיר ובריא שלא מתפרנס - אין דבר כזה אצלנו, סליחה!.
מאיפה ניקח את הכסף
מאיפה ניקח את הכסף - ככלל לתוספת בתקציב כנ"ל תהיה משמעות בנטל המס, אך לא מדובר אלה בשינוי בחלוקת הכנסות במשק, וכמובן רוב הכסף שישולם במשכורות ימשיך להסתובב בכלכלה ויגדיל את ההכנסות וממילא את ההכנסות ממיסים. שינוי כזה לא יכול להתבצע ביום אחד, אך ניתן ליישמו בהדרגה תוך מספר שנים.
איך הסתדרו החיילים עד היום - אולי צריך לשאול מאיזו בחינה הסתדרו החיילים עד היום - מבחינת זה שהמשיכו לנשום - שלא מתו ברעב ומחלות -
לא הסתדרו !
ואגב,
אני לא מציע גיוס ערבים וגם מתנגד אישית לגיוס חרדים ושאר גורמים עוינים.
יישום חלוקה שווה של הנטל (מהבחינה הכלכלית) יכול להתבצע ע"י מנגנון המס.
מי שלא משרת בצבא ישלם `מס נטל`, תוספת מס כזו לא חייבת להיות פרוגרסיבית ביחס להכנסה, ואולי זה מרכיב כפייה יאה
בעצם את נטל המס צריך לראות כך:
שרות חינם - ללא משכורת מינימום (לא לא סופר את משכורת החובה) משול מבחינה הכלכלית לנטל מס נוסף בסדר גודל של 3 שנות עבודה !!!
כלומר כ 140,000 שח`.
מי מרוויח - במונחי חלוקת הכנסות במשק, מרוויחות האוכלוסיות הלא ציוניות שלא משרתות כלומר הערבים והחרדים
הכותב עוסק במחקר עצמאי בנושא דינמיקה של תהליכים רגולטוריים במשק מעורב
קפיטליזם, חברת השפע ועידן הפנאי
אתר הבית
קפיטליזם, חברת השפע ועידן הפנאי
אתר הבית
